פעם קיבלתם מכה בצד הפנימי של המרפק וכתוצאה הופיע כאב חזק מלווה בזרמים לאורך הצד הפנימי של האמה עד הזרת? זה כאב עצבי.
כאב עצבי (נוירופתי) מוגדר על ידי האגודה הבין לאומית לחקר הכאב כך:
כאב הנגרם על ידי פגיעה או מחלה במערכת הסומטוסנסורית.
כלומר במערכת העצבים התחושתית.
כיצד יודעים אם מדובר בכאב עצבי? לכאב עצבי יש בדרך כלל מאפיינים טיפוסיים. הוא לרוב בלתי נסבל ויכול להיות ספונטני, כלומר ללא קשר לתנועה או תפקוד פנימי ובדרך כלל קבוע. מכיוון שהכאב לא נח בכלל, הוא מטיש גם פיזית וגם נפשית. אנשים עם כאב עצבי ייטו לתאר את הכאב שלהם כ- שורף, מקפיא, חם, קר, כאב כתוצאה ממגע קל, גירוד, עקצוץ, דקירת סיכות או רדימות. יש תיאורים של זרמים או אפילו תחושות חשמל לאורך הגפה. עם זאת, אין אף תיאור שיכול לקבוע בוודאות כי מדובר בכאב עצבי ולכן במקרים רבים קשה מאוד לקבוע באופן מוחלט את סוג הכאב ומקורו. הכאב יכול להיות מקומי או מפושט. כאב מקומי יכול לנבוע מלכידה של עצב היקפי, פציעה או מחלה ויראלית, כגון שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). מחלות כגון סוכרת, חסר ויטמינים, תרופות מסויימות כולל כמותרפיה והרעלות מסוימות הם גורמים אפשריים לכאב מסוג המפושט.
טיפול בכאב עצבי אמיתי יכול להיות מאתגר. אם יש לכידת עצב מקומית על ידי צלקת לדוגמא, ניתן לבצע חסימת עצב בניסיון לשחרר את הכליאה בסגנון 'הידרודיסקציה'. טיפול הנ'ל מכוון להפרדת העצב הלכוד מרקמת הצלקת שמסביב, ויכול להוביל להקלה מתמשכת.
הטיפול בכאב עצבי מפושט, חייב להיות משולב בין תרופתי, שיקומי כולל ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ופסיכולוגיה כדי להשתלט על השידור של הכאב למוח. מכיוון שהמרכיב הנפשי/ רגשי משחק חלק גדול בתחושת הכאב, טיפול בפן הרגשי הוא מאד חשוב, גם אם המטופל מרגיש שאין שום מתח נפשי. זה תהליך פיזיולוגי שעובד במערכת העצבים. הטיפול בכאב המפושט בדרך כלל מצריך שילוב של מגוון תרופות אשר ממתנות את שידור הכאב בין חוט השדרה למוח.
