משמעות המילה פרולותרפיה נובעת מהמילה to proliferate או להרבות. בטיפול זה גלוקוז (אותו סוג הסוכר שקיים בגוף) מוזרק לאזור הנפגע וגורם ליצירה של growth factors או 'פקטורי גדילה' (לא הורמון גדילה) שמוביל לבניית קולגן וכן עיבוי וחיזוק רצועות וגידים. הטיפול במיוחד יעיל במקרים של כאבי גב תחתון ועליון, כאב צוואר, צליפת שוט, פריקות כתף חוזרות וחוסר יציבות קל במפרקים מסויימים. כפי שצוין בפרק על 'פריצת דיסק', לעתים רובות יש פיצויים ביומכניים במפרקי האגן וברצועותיהם שעומדים תחת עומסים יתרים; רצועות אלו גם דורשות התייחסות שבשרך כלל אינן זוכרות אליה. במקרים של קרעים בגידים ושחיקת סחוס, פרולותרפיה גם יכול לעזור אבל שיטת הזרקת טסיות יותר יעילה.
שיטת הפרולותרפיה כרוכה בפחות סיכונים מהזרקת סטראוידים, ובאופן כללי, הינו טיפול הרבה יותר בריא ויעיל לשיקום. בנוסף לכך, מחקרים הוכיחו שלזריקות פרולותרפיות כנראה קיים מנגנון שמפחית את הכאב באזור דרך עבודה על מסלולי הכאב למוח. מחלת הסוכרת אינה פוסלת שימוש בשיטה זו. להיפך. בדרך כלל, רמת הכאב אצל מטופל מעלה את רמת הסוכר. אם נוכל להוריד את הכאב, רמת הסוכר תרד!
הדקסטרוז זהו אותה מולקולה שיש בסוכר שבגוף באופן טבעי כך שבעצם לא מכניסים שום דבר זר (מלבד תוספת החומר המאלחש). הנפח המוזרק לגוף בכל נקודה הוא מינימאלי, בין 0.2 ל- 0.5 מ"ל ולכן אין לזה השפעה ממשית על רמת הסוכר בדם, אפילו בחולים סוכרתיים.
לגבי טיפול בכאב גב וצוואר, אני ממליצה להתחיל עם השיטה הזו לפני הזרקת טסיות, ורק אם אין שינוי, לעבור לטיפול בהזרקת טסיות (PRP).
