כאב הנובע מפריצת דיסק

פריצות דיסק הופכות לנפוצים ביותר עם העלייה בגיל. כך גם כאבי גב וכאבי צוואר. פריצות דיסק יכולות ללחוץ על שורשי העצבים, ולגרום לכאב להקרין לרגל, באופן קלאסי לפחות מעבר לברך, או מהצוואר ועד היד. ניוון דיסק בלבד, ללא לחץ על שורשי העצבים נוטים לגרום לכאב מקומי רב יותר בגב התחתון או בצוואר. לחץ מהדיסק על שורשי העצבים, יכולים לגרום לבצקת להתפתח מסביב לעצבים. בצקת זו יכולה לגיב יפה לזריקות אפידוראליות, במיוחד אם הכאב הוא יחסית חדש (פחות מ3 חודשים). אם פריצת הדיסק מספיק רחבה כדי לגרום לחולשה מוטורית, על המטטופל לשקול התערבות ניתוחית, אך זה יעזור רק בתנאי שיעשה תוך כמה ימים, ובמיוחד אם מדובר באי שליטה על הסוגרים.


עם זאת, לעתים קרובות מדי אומרים למטופלים כי הסיבה לכאב שלהם קשורה לדיסקים שלהם, בדרך כלל תוך התעלמות מגורמים אחרים התורמים לכאב. הקשר בין כאבי גב , אפילו שמקרין לרגל, והפריצות דיסק שקיימות לפי אמצעי הדמיה, אינו ברור. העובדה שאדם מראה נגע לדיסק בסריקת CT או MRI אינה מאשרת שהכאב נובע מהנגע של הדיסק. לרוב ישנם מספר גורמים ביו-מכניים משניים אחרים התורמים אשר לא נראים בהדמיה. שום דבר לא יכול להעריך קלינית את מערכת השלד והשרירים בתנועה למעט בדיקה קלינית יסודית. התורמים לכאבים המוקרנים מהגב התחתון לרגל כוללים:

  • לחץ על שורשי העצבים המותניים כתוצאה מפריצות דיסק
  • לחץ על שורשי העצבים מניוון מפרקי הפצ'טים והתעבות רצועות
  • הפעלת נקודות הדק בשרירים שונים
  • הקרנת כאב מכני מרצועות האגן (סקרו-איליאק – SI)
  • הקרנת כאב מרצועות מפרקי הירך- יש עדויות המעידות על כך
  • לכידת עצב על ידי שריר (כגון פיריפורמיס)
  • כאב מוקרן מאיברים פנימיים

 

באופן דומה, כאבים המוקרנים מהצוואר לזרוע כוללים עלולים לנבוע ממקורות הבאים:

  • לחץ על שורשי עצב צווארי
  • כאב המוקרן משרירים שונים בצוואר וכתפיים
  • לכידת עצבים על ידי שרירים שונים
  • בעיות בגידי הכתפיים

 

כאב אמיתי ממקור עצבי המוקרין לרגל נובע מלחץ ממשהו שלוחץ על עצב ספינלי, כגון פריצות דיסק והיצרות תעלת העצב. בשלב האקוטי יחסית, יש לעיתים קרובות בצקת של שורש העצב באתר הלחץ, המגיבה בדרך כלל טוב לזריקות אפידורליות אך גם שוככת עם הזמן. ככל שכאב רדיקולרי אמיתי הופך לשלבים כרוניים יותר ועם גיל מתקדם, זריקות אפידורליות נותנות השפעה קצרה יותר. טיפול בגלי רדיו יכול להקל על כאבים כרוניים יותר.

יש להעריך מטופלים בצורה קלינית באופן יסודי מאוד, במיוחד כאשר שוקלים התערבות ניתוחית. אי התייחסות לסיבות אחרות לכאב עלולה להוביל לכישלון הטיפול, או מה שאנו מכנים, תסמונת ניתוחי גב נכשלים. זה משפיע על בין 10 ל- 40% מהמטופלים שעברו ניתוחי גב, אם כי ישנם גם סיבות אחרות לכך. לכן חובה לוודא כי הממצאים בנושא הדמיה תואמים את הממצאים הקליניים לפני ששוקלים כל התערבות ניתוחית.

באופן כללי, מחקרים על הצלחת הניתוח לטיפול בכאבי גב תחתון וסקיאטיקה מראים תוצאות משתנות. באופן כללי, אחוזי ההצלחה שמדווחים על ידי אורתופדים מראים תוצאות טובות בהרבה מאשר על ידי מטפלים שאינם כירורגיים, דבר שמעיד על הטיה לצד האורתופדים. שיעורי ההצלחה שדווחו נעים בין שיפור של 90% עד ללא הבדל בין התערבות ניתוחית לטיפול לא ניתוחי לאחר שנתיים עד 5 שנים. חשוב לציין כי ההצלחה של ניתוח שני ושלישי יורדת בצורה מאד משמעותית, כך שצריך לחשוב לפחות פעמיים לפני הניתוח הראשון, ועשר פעמים לפני השני והשלישי.

ההנחיות שלי הם:

  •  ראשית, לפי הנחיות שמפורסמות בספרות הרפואית, יש לוודא כי הכאב עולה בקנה אחד עם לחץ על שורש עצבי מנגעי דיסק
  •  לפני שתבחר בניתוח, וודא לחלוטין שהדיסק הוא הגורם לכאב. חפש מישהו טוב שיעשה לך הערכה קלינית יסודית מאוד.
  •  זריקה אפידוראלית עשויה להועיל לך, עדיף תחת שיקוף
  • יש לטפל בגורמים אחרים לכאב הקיימים, גם אם קיים נגע לדיסק. במקרים רבים תהיה השפעה חיובית לפחות חלקית וניתן יהיה להעריך את תרומת הכאב מפריצת הדיסק. עיין בסעיפים בנושא IMS ופרולותרפיה.
  • לטפל בארגונומיה לקויה